הקדמה

הספר "ילדים מבשלים", שיצא לראשונה ב-1975 בהוצאת 'זמורה, ביתן, מודן', נפתח בחמישה עמודים בצבע כתום.

בעמודים אלו מספיקה הכותבת והבשלנית האגדית, רות סירקיס, לפרט כיצד המטבח משמש מסגרת חינוכית ('שיפור ההתאמה בין יד לעין'), את חוקי הזהירות ('חוק ראשון: לא להיות מפוזר'), איך מבשלים לפי מתכונים ('אם נופלת חתיכת קליפת ביצה מוציאים אותה') ומה עושים אחרי ('אם המטבח יהיה מלא בכלים מלוכלכים – אמא לא תרשה יותר לבשל'). בנוסף קובעת סירקיס כי ההתעניינות במטבח מתחילה בגיל 7-8, מתחילים בהכנת מאכלים קלים בגיל 9-10 ובגיל 11-12 כבר הילדים מסוגלים לאפות ולבשל את רוב המתכונים שבספר.

שמי יובל ואני בקבוצת הגיל (המבוגרת פי 3 מ-) של הילדים המסוגלים לאפות ולבשל את רוב המתכונים שבספר. האמנם?

ניכר כי בודדים הם הילדים שקמו בבוקר יום אחד ואמרו לאמם (או למבוגר אחר) 'לא מתאים לי עוד פעם כדורי שוקולד, הפעם נלך על המתכון של העוף במעטפת פריכה ונקנח עפ"י המתכון של קונוסים של קוקוס'. זאת הסיבה שבכל בית בו נמצא הספר יהיו בו 4-5 עמודים מלאים בכתמים חומים-כתומים (בד"כ באזור כדורי השוקולד, עוגת השוקולד, הביצה בקן והפנקייק'ס), ויתר העמודים בטביעות אצבע של דפדוף לעמודים הבאים.

בשנה הקרובה אני מעוניין לעשות צדק עם אותם מתכוני הספר שלא זכו לתשומת לב מספיקה ולתאר את חווית הכנת כלל 51 המתכונים שבו. מתכון בשבוע (בערך).

על מנת לעמוד ביעד גייסתי את אחותי, ליאת, לצורך עידוד, עצות בעינייני קולינרייה ותזונה וכן כגיבוי בשעת הצורך. ליאת, שגדלה על הספר לא פחות ואף יותר ממני היא תזונאית מוסמכת ומטפלת בילדים באמצעות אמנות. השילוב של ילדים ומבשלים נראה כי מתאים לה ביותר.

המתכונים לא יובאו כלשונם על מנת לשמור על זכויות היוצרים – ומי שמעוניין ניתן לרכוש את הספר בין היתר כאן.

אשמח לקבל תגובות על הרשומות, הצעות וחוויות.

נ.ב.

תודה לג'ולי ולג'וליה על הרעיון – נו,מה?

דבר האחות:

ראשית תודה לאחי יובל על שגייס אותי למטרה הנעלה…

הספר ילדים מבשלים ומתכוניו השונים, ולא רק אלו המתוקים, היוו חלק בלתי נפרד מילדותינו המאושרת (לפחות מנקודת המבט שלי). קראתי לא מזמן שילדים שמשתפים אותם בבישולים הופכים להיות בשלנים גם בבגרותם ואין לי ספק שאצלנו זה אכן עבד….

בישול המתכונים שבספר הינו  חוויה ,עבודת יצירה, אמנות.

יש משהו מפתה בלעבוד עם הספר. הפשטת התהליך, התמונות וכמעט שכחתי – השמות. איך אפשר לעמוד בפיתוי מול שמות כמו: כריכי סירות, ביצים מחייכות, איש שלג ומשה בתיבה ?

כמטפלת באמנות יוצא לי לא פעם לעבוד עם הספר בטיפול. לבישול המשותף של מבוגר/ מטפל/ הורה עם הילד יש  תפקיד משמעותי  במערכת היחסים  בניהם. בנוסף, חווית היצירה של יש מאין, ההצלחה בלעשות משהו מעולם המבוגרים ואכילת התוצרים שהילד יצר בעצמו, מסייעים בבניית הביטחון העצמי של הילד.

לספר חשיבות נוספת מהבחינה התזונתית. כדיאטנית אני רואה שלהרבה ילדים  כיום יש נטייה לאכילה  חד גונית. אכילה שכזו עלולה להביא בין השאר לחסרים תזונתיים ,לפגיעה בגדילה ובבריאות הילד. הורים רבים מתלוננים בפניי שהם מוצאים את עצמם מתקשים להציע לילדיהם מזונות חדשים ואנחנו יודעים שהרגלי אכילה המוקנים בילדות ילוו את האדם במשך חייו. הבישול מהספר יכול לסייע באופן עקיף לחשיפה הילד למגוון מזונות נוספים ולרצונו להתנסות באכילתם.

אז שנצא לדרך ?